בש"א 1209/06

תקציר

השופטת שקלה בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים והחליטה כי יש להיעתר לבקשה לדחיית התביעה. זאת, בהתבסס על סעיף 5ג לחוק הנזיקין האזרחיים, הפוטר את המדינה מאחריות בנזיקין לנזק שנגרם באזור עימות כתוצאה ממעשה שביצעו כוחות הביטחון. נקודת המפתח כאן היא שהאירוע המדובר התרחש במועדים ובמקומות הנקובים בהכרזת שר הביטחון לפי סעיף 5ג(ג) לחוק הנזיקין האזרחיים. מאחר שתביעת התובעים מתמקדת בעיקר בנזיקין ובפיצויים בגין נזקי גוף, והאירוע התרחש באזור עימות, לא ניתן להטיל אחריות על המדינה. השופט מתייחס גם לטענות המשיבים כי ההכרזה על אזור עימות פסולה וכי קמה להם זכות פעולה חוקתית. עם זאת, השופט מציין כי לטענות אלה אין משקל מספק, שכן הכרזה על אזור עימות מבוססת על רצף אירועים היוצר "תמונת מצב". יתר על כן, פסקי דין קודמים הצביעו על כך שעילות תביעה חוקתיות מופעלות כאשר חוקים אחרים אינם מעניקים סעד, מה שאין כן כאן. טענת המשיבים כבר מעוגנת בדיני הנזיקין. לסיכום, השופט קובע כי הבקשה לדחיית התביעה מאושרת, אך התביעה עצמה אינה נדחית. הדבר מותנה בהסכמת המבקשים כי ניתן לדחות את התביעה, והשופט מורה כי הדחייה לא תדון בהתיישנות. העלויות אינן מוענקות לאף אחד מהצדדים.