בר"ע 62628-01-20

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה שנדחתה ללא צורך בתגובת המוסד או קיום שימוע, כפי שביקש המבקש. המקרה עסק בוועדה רפואית לעררים שבחנה תביעת מבוטח בעקבות פסק דין מאחה. תפקידו של בית המשפט היה אך ורק לבחון האם הוועדה עמדה בהנחיות הספציפיות שהותוו בפסק הדין הקודם, שהתבססו על הסכמה הדדית של הצדדים להחזיר את התיק לוועדה. טענות המבקש בנוגע לחוות דעת מומחה נדחו, שכן חוות הדעת מתוארכת לביקורת הוועדה ולכן לא נדרשה להישקל במסגרת פסק הדין המאחה. הוועדה גם לא בחנה מחדש את סוגיות כתף ימין של התובע שכן הן לא פורטו בפסק הדין החוזר, וגם בא כוח המבקש לא הצביע במקור על בעיה במהלך דיוני הוועדה. המבקש העלה טענות נוספות המערערות על התנהלות הבדיקה ותוצאותיה, אך בית המשפט הדגיש כי שיקול דעת רפואי מקצועי כזה נתון לשיקול דעתה של הוועדה. לאחר שבחנה את צילומי האבטחה ובחנה טענות לתנועות צוואר, הוועדה לא מצאה עקביות בין הבדיקה הקלינית לבין הצילומים, והמשיכה בהחלטתה המקורית. רמיזתו של המבקש בדבר קשר סיבתי בין התאונה לבין סוגיית הגב התחתון לא נטענה בערעור, דבר המצביע על נטישת טענה זו. בנוסף, בית המשפט אישר את ההחלטה להטיל הוצאות על המבקש, ולא ראה עילה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הנמוכה יותר. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, ולא נקבעו הוצאות נוספות.