עת"מ 60345-03-11

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירה שהגיש ד"ר כהן בעניין ארנונה הנגבית מעסק רפת. בית המשפט דוחה את טענתו של ד"ר כהן כי למועצה ולרפת היה הסכם מראש, ובוחן לגופן של טענות הצדדים בעניין חיובי הארנונה. נפסק כי לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בהחלטות המועצה בנוגע לשינויים בצו הארנונה לשנת 2011, אולם העתירה מוקדמת מדי ותיאורטית מאחר שהשרים דחו את בקשת המועצה לשנת 2011. בית המשפט דן בטענת הרפת בדבר הבטחה מנהלית של ראש המועצה בדבר פטור ממס, ומגיע למסקנה כי היא נעדרת הוכחות ואינה חוקתית. באשר לחיוב רטרואקטיבי, בית המשפט מבחין בין חיובים לשנים 2004-2009 ו-2010, וקובע כי הראשון אינו מותר בשל אי מתן נימוקים ראויים על ידי המועצה והאחרון תקף רק ממועד הודעת השומה הראשונה. פסק הדין מנתח גם את חוקיות האישום משנת 2011, ומוצא כי הסיווג "רפתות" בטל בשל היעדר אישור השרים, למעט שנת 2011 שקיבלה אישור בדיעבד. בית המשפט מאשר הסכם פשרה בין המועצה לרפת, הקובע את סכום החוב על 290 אלף שקל, ודוחה את עתירת ד"ר כהן המתנגדת להסכם. ההחלטה מתקבלת ללא הוצאות, בהתחשב בכך שהטיעונים המקוריים התקבלו באופן חלקי.