ע"ש 1105/07

תקציר

פסק דין זה משרטט מקרה דנן בתביעתו של המערער לאחוזי נכות מוגדלים כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בעת שירות המילואים שלו בשנת 1980. המערער, שהוכר כבעל 10% נכות עקב צליפת שוט, ערער מספר פעמים במשך כמעט שלושה עשורים, טען להרעה במצבו וביקש להגדיל את אחוזי הנכות. הוועדה הרפואית המחוזית והוועדה הרפואית העליונה בדקו את המערער מספר פעמים ובחנו בדיקות שונות וחוות דעת רפואיות. הם ייחסו חלק מהתסמינים שלו לשינויים ניווניים התפתחותיים ולא לפציעה הראשונית. עוד ציינו הוועדות כי טענות המערער חסרות עקביות ואינן נתמכות בראיות משמעותיות. המערער ערער שוב ושוב על ההחלטות, תוך שהוא מצטט ראיות חדשות, אך בתי המשפט קיבלו את החלטות הוועדות הרפואיות ודחו את הערעורים. השופטים קבעו כי המערער אינו זכאי לאחוזי נכות נוספים והורו לו לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין הארוך, ומספק הבנה ברורה של הרקע של התיק, ההערכות הרפואיות והפסיקה בסופו של דבר.