עפ"א 21769-06-19

תקציר

פסק הדין דן בהבחנה בין הזכות למסור גרסה והחובה לנהל חקירה, לבין הזכות לשימוע במסגרת סדר הדין הפלילי. הואיל והעבירה במקרה זה היא עוון, אין למשיבים זכות סטטוטורית לשימוע. עוד צוין בפסק הדין כי פגמים כלשהם בהליך החקירה אינם מצדיקים את ביטול כתב האישום, במיוחד כאשר המשיבים לא הוכיחו כיצד ההליך פוגע ביכולתם להתגונן. השופט מדגיש כי מטרת החקירה היא להגיע לחקר האמת ולמצות את כל כיווני החקירה, לרבות טענות שיש בהן כדי לבסס את הגנתו של החשוד. במקרה זה ניתנה למשיבים הזדמנות להגיב בכתב ולתאם גרסה בעל פה, אך בחרו שלא לעשות כן. השופט מגיע למסקנה כי טענות המשיבים בדבר הליך חקירה פגום אינן מצדיקות את ביטול כתב האישום, ויש לבחון את העניין במהלך שמיעת הראיות. הגם שהערעור מתקבל, התנהלות התובעת בהתעלמות מבקשת המשיבים לביטול כתב האישום נחשבת פסולה. התיק מוחזר לבית המשפט קמא להמשך הדיון.