פ"א 25672-12-10

תקציר

הכרעת הדין מזכה את המערערים בשניים מתוך שלושה אישומים. האישום הראשון בדבר הקמת גדר רשת ללא היתר בניה נותר על כנו, שכן ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בהכרעתו של בית משפט קמא בסוגיה זו. האישום השני נגע לשימוש בלתי מורשה במקרקעין לאירועים פרטיים, בו הרשיע בית משפט קמא את המערערים. עם זאת, ערכאת הערעור זיכתה אותם, שכן מצאה כי המצב המשפטי באותה עת יצר ספק באשר לחוקיות האירועים. בית המשפט זיכה את המערערים גם מהאישום השלישי, שהיה אי קיום צו שיפוטי להפסקת השימוש הבלתי מורשה בקרקע, שכן הזיכוי באישום השני הפך את הצו השיפוטי לחסר משמעות. הצו השיפוטי, שניתן במעמד צד אחד ונעדר בהירות, נמצא כי אין עילה מספקת להרשעת המערערים. גם גזר הדין בגין יתרת האישום שונה. הקנסות בוטלו, ועונשים אחרים, כולל מאסר על תנאי, הופחתו. גזר הדין משנה אפוא באופן משמעותי את גזר דינו של בית משפט קמא, תוך התחשבות בזיכויים באישומים החמורים יותר.