רע"פ 6443/12

תקציר

במקרה משפטי זה, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטה בעבירת נהיגה בשכרות, שניתנה תחילה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הפך את פסק דינו הקודם של בית משפט השלום לתעבורה. בית משפט השלום לתעבורה הפחית תחילה את תקופת הפסילה של המבקש מ-24 חודשים סטטוטוריים למאסר על תנאי חלקי, בהתבסס על גורמים כגון עברו הנקי של המבקש, שירותו הצבאי וחרטה כנה, וראה בכך מעידה חד פעמית. עם זאת, בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו, והחזיר את מלוא פסילת המינימום ל-24 חודשים, תוך הדגשת אופיו המחייב של עונש המינימום הסטטוטורי, אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות ביותר, שלא נמצאו במקרה זה. פסק הדין המחוזי הדגיש את העיקרון השיפוטי לפיו חריגות מעונשי מינימום שנקבעו צריכות להיות נדירות ומבוססות על נסיבות יוצאות דופן, המתיישבות עם כוונת המחוקק להרתיע מפני נהיגה בשכרות באמצעות החמרת עונשים. המבקש טען לגמישות בענישה על בסיס תרומה חברתית באמצעות השירות הציבורי והצעות לשינויי חקיקה, אך הערעור נדחה. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההקפדה על הקבוע בחוק במאבק בסכנות שבנהיגה בשכרות, וקבע כי כל הפחתה בפסילה צריכה להיות חריגה ולא שגרתית, ובכך דחה את בקשת הערעור של המבקש.