רע"פ 654/13

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, תוך שימת דגש על הקריטריונים הנוקשים לערעורים מסוג זה, הניתנים במשורה ורק אם מתעוררות שאלות משפטיות, חוקתיות או ציבוריות משמעותיות החורגות מהצדדים הספציפיים המעורבים. המבקש, רוקח, הודה כי מכר ויאגרה מזויפת ללא מרשמים, תוך פגיעה פוטנציאלית בשלום הציבור, שלא הציגה שאלה משפטית רחבה יותר. ערעורו נדחה על ידי ערכאות קודמות בנימוקים מהותיים, שכן ההרשעה נחשבה צודקת והכרחית לקיום אינטרס ציבורי על פני שיקולים אישיים. בפסק הדין חזר והודגש כי הימנעות מהרשעה היא חריג השמור למקרים נדירים ויוצאי דופן, אשר אינם חלים כאן נוכח אופייה החמור ומסכן החיים של העבירה. למרות המלצת שירות המבחן נגד הרשעה, בית המשפט אינו מחויב להנחיות אלה, ולא מצא הצדקה לסטות מנורמה זו. בנוסף, ציין בית המשפט כי הרשעתו של המבקש לא גררה באופן אוטומטי סנקציות לפי פקודת הרוקחים, והדגיש כי החלטות רגולטוריות מקצועיות נפרדות מהחלטות שיפוטיות. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין צורך בהליכים משפטיים נוספים, אישר את הרשעתו של המבקש ודחה את הבקשה על בסיס עילה בלתי מספקת לערעור.