ת"א 1346/07

תקציר

התובע, ממציא תרמיל גג נפתח שניתן לשאת על הגב או למשוך על גלגלים, תבע את הנתבעים על סך 500,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת הפטנט וזכויות היוצרים שלו. לחילופין, ביקשה התובעת גילוי מלא של הדו"חות הכספיים של הנתבעים בקשר להפרה. התובע גם ביקש צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים להמשיך ולהפר את הפטנט שלו. הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה וכי התובע התמהמה בהגשתה. הם גם הכחישו אחריות להאשמות נגד חברת מודן, שנתבעה בעבר על ידי התובע בגין אותה הפרה, וטענו כי לא הפרו את הסכם ההרשאה העונתי ולא הפרו את הפטנט או זכויות היוצרים של התובעת. בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי הנאשמים אינם אחראים להאשמותיו של מודן, אלא אחראים למעשיהם. הנתבעים הפרו את הסכם ההרשאה והפרו את הפטנט של התובעת בכך שמכרו את תיקי הגב המפרים לאחר פקיעת ההסכם. בית המשפט פירש את המגבלה העונתית של ההסכם כחלה על מכירות, ולא רק על ייצור וייבוא, וקבע כי כל מכירה לאחר אוקטובר 2000 מהווה הפרה. בנוסף, הנתבעים הפגינו חוסר תום לב בכך שהמשיכו למכור את התרמילים לאחר סיום ההסכם, והוכיחו כי החלו להפר את הפטנט לפני פקיעתו. עם זאת, השופט דחה את הטענה להפרת זכויות יוצרים, שכן התובע לא סיפק ראיות מספיקות להעתקה. באשר לסעד הורה בית המשפט לנתבעים להמציא רישומים כספיים לצורך הערכת הנזק שגרמה ההפרה. עוד נקבע כי הפיצוי ההולם התבסס על דמי תמלוגים סבירים שהנתבעים היו משלמים עבור רישיון לניצול הפטנט. בית המשפט קבע שכר טרחה זה על 17,500 שקל לשנה וחישב פיצוי כולל של 157,500 שקל בגין תשע שנות הפרה. הנתבעים חויבו ביחד ולחוד בסכום זה, וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪ והוצאות משפט. כמו כן, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לשווק, להפיץ או למכור ילקוטים הדומים לעיצוב המוגן בפטנט של התובעת. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הנתבעים והיה אמור להיאכף נגדם.