ע"ע 189/06

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הערעור בעניין ההפרשות לקרן פועלי הבניין וההוצאות שהוטלו על המערערת כלפי אוצר המדינה. יתר הערעורים, בעיקר אלה הנוגעים לפיצויי פיטורים וקביעת שכר פיצויי הפיטורים האמורים, יידחו. פסק דינו של בית הדין האזורי בעניינים אלה נחשב מנומק ומוצדק היטב, ובית הדין לעבודה לא יתערב במקרה זה. בית המשפט מצא כי התנהלותו של המערער מעידה על חוסר תום לב, במטרה לפטר אותו על ידי החברה על מנת שיוכל לקבל פיצויי פיטורים. החברה, לעומת זאת, פעלה בתום לב וגילתה איפוק בפיטוריו. בית הדין לא ראה עילה להתערב בקביעת שכרו של המערער לצורכי פיצויי פיטורים. באשר להפרשות לקרן פועלי הבניין טענה החברה כי הודיעה למערערת על כוונתה להפסיק את ההפרשות לקרן הן עבור מניות החברה והן עבור מניות המערערת, וכי סכומים אלה ינוכו משכרו של המערער. למערער ניתנה גם האפשרות להמשיך את ההפרשות לקרן, אך הוא סירב. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענת החברה כי ביצעה תרומות לקרן מטעם המערערת רק בשנה שקדמה לשנת 2001 אינה מדויקת. ראיות הראו כי תרומות אלה החלו בשנת 1995 ונמשכו עד 2001. הדבר הצביע על קיומו של הסכם בין הצדדים, אשר זיכה את המערער בהפרשות אלה במסגרת חוזה העסקתו. החברה לא יכלה, אם כן, להחליט באופן חד צדדי לעצור אותם. משכך, חויבה החברה לשלם למערערת את הסכומים שהיה עליה לתרום לקרן פועלי הבניין ממועד הפסקת ההפרשות ועד לסיום העסקתו של המערער. סכומים אלה יצברו הפרשי ריבית והצמדה בהתאם לחוק. הסכום המדויק יחושב על בסיס דיווח עדכני של הקרן. גם חיובו של המערער בהוצאות כלפי אוצר המדינה בוטל. כל צד יישא בהוצאותיו בגין ערעור זה, והמערערת תישאר אחראית להוצאות שנפסקו למשיב על ידי בית הדין האזורי.