ת"א 59409/07

תקציר

התובע, קבלן ויזם נדל"ן, תבע את הבנק הנתבע על סך 657,460 ₪, בטענה כי הבנק התנה את מתן ההלוואה ברכישת שירות אחר - עסקה עתידית המכונה גליל - שגרמה לו להפסד כספי. הבנק הכחיש את הטענות וטען להתיישנות. בית המשפט פסק לטובת הבנק בשני הסעיפים. בית המשפט קבע כי התביעה התיישנה, שכן היא הוגשה למעלה משבע שנים לאחר שקמה עילת התביעה. התובע חתם על מסמכי ההלוואה ועל עסקת הצילינדר באוקטובר 1999, והלחץ שלטענתו נפסק באותה עת. עוד קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח את טענתו לשירות מותנה. התובע היה איש עסקים מנוסה שהבין את מהות העסקאות עליהן חתם, והיה קשר עסקי סביר בין ההלוואה לבין עסקת הגנת המטבע. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת הבנק כי עסקת הצילינדר הייתה סבירה והכרחית לגידור מפני סיכוני מטבע הקשורים בהלוואה, וכי לא נגרם לתובע כל נזק. התובע חויב לשלם לבנק 35,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ.