בר"מ 71294-07-25

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון בבר"ם 71294-07-25 החלטה זו של בית המשפט העליון (כב' השופטת דפנה ברק-ארז) עוסקת בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת. המקרה נוגע למבקש, אזרח אריתריאה השוהה בישראל, אשר נעצר בחשד לאיומים כלפי מתנגדי משטר במדינתו, בוטל רישיון הישיבה שלו, והוא מוחזק במשמורת. **עקרונות משפטיים מרכזיים העולים מההחלטה:** 1. **אמת מידה מחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** השופטת ברק-ארז מדגישה כי הכלל הוא שאמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ערעור על פסק דין בערעור) היא מחמירה. הדבר נובע מהמומחיות והמקצועיות של הערכאות הקודמות שדנו בתיק (בית הדין לביקורת משמורת ובית המשפט המחוזי). רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או בעלת השלכות רחבות, תינתן רשות ערעור. במקרה זה, השופטת קובעת כי על אף ניסיון המבקש "לשוות כסות עקרונית לבקשתו", היא לא השתכנעה שמדובר במקרה כזה. 2. **תכלית מוסד המשמורת לפי חוק הכניסה לישראל:** ההחלטה מרחיבה על תכלית מוסד המשמורת, אשר מטרתה היא "הפסקה מיידית של שהייה בלתי חוקית, תוך מתן אפשרות למדינה להסדיר את הרחקתו של מי ששוהה שלא כדין בישראל". השופטת מצטטת פסיקות קודמות (כגון עניין טומגזי ובג"ץ איתן) הקובעות כי החזקה במשמורת "אסורה כשלא מתקיים בעניינו של המוחזק הליך הרחקה אפקטיבי, או כאשר לא נראית באופק אפשרות לגירוש מהארץ". 3. **"אופק הרחקה" כשיקול להחזקה במשמורת:** נקודה מרכזית בהחלטה היא ההכרה ב"אופק הרחקה" כאפשרות המצדיקה את המשך החזקתו של אדם במשמורת, גם אם חלפו 60 יום מתחילת החזקתו. זאת, בהתבסס על סעיף 11ב לחוק הכניסה לישראל, בנוסחו המתוקן. סעיף זה מקנה לשר הפנים סמכות לבטל רישיון ישיבה ולהרחיק "מסתנן" אם הוכח שהוא "תומך בממשל מדינתו". השופטת קובעת כי במקרה זה, כאשר מתקיים הליך הרחקה אפקטיבי ונראה שיש "אופק קרוב להרחקתו מישראל", אין מקום להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות. 4. **חקיקתו של סעיף 11ב לחוק כשינוי משפטי רלוונטי:** השופטת מציינת כי במרוצת ההליכים חל שינוי משפטי מהותי, קרי חקיקתו של סעיף 11ב לחוק. שינוי זה הוא שיקול רלוונטי במסגרת הביקורת השיפוטית על החזקתו של המבקש במשמורת, מכיוון שהוא מעניק בסיס חוקי חדש להליך ההרחקה. 5. **הבחנה בין הליך הרחקה אפקטיבי לבין העדר אפשרות הרחקה:** השופטת מבחינה בין מקרים בהם יש "היתכנות מעשית להרחקתם" של אנשים מישראל, לבין מקרים בהם אין היתכנות כזו. רק במקרה האחרון עולה קושי ייחודי ביחס להחזקה במשמורת שאינה קצובה בזמן. בעניינו של המבקש, קיים הליך הרחקה פעיל, ולכן הקושי הנ"ל אינו מתעורר. 6. **שיקול דעת ממונה ביקורת הגבולות והחריגים לשחרור בתנאים:** השופטת מזכירה כי האפשרות לשחרור מוחזק בתנאים בחלוף 60 יום (סעיף 13ו(א)(4) לחוק) נתונה לשיקול דעתו של ממונה ביקורת הגבולות. בנוסף, היא מתייחסת לחריג הקבוע בסעיף 13ו(ב)(2) לחוק, לפיו אין מקום לשחרור מוחזק בתנאים אם הדבר עלול לסכן את שלום הציבור, וקובעת כי חקירת המבקש עדיין מתנהלת, מה שמתיישב עם חריג זה. **חידושים משפטיים או יישום חדשני של עקרונות:** * **הכרה ראשונה ב"אופק הרחקה" הנובע מסעיף 11ב כעילה להחזקה במשמורת:** אף על פי שהשופטת מכירה בכך שניסיונו של המבקש לשוות מקור עקרוני לבקשתו אינו מוצדק, היא למעשה מתייחסת בפועל ליישום חדשני יחסית של סעיף 11ב לחוק. ההחלטה מצביעה על כך ש"אופק הרחקה" הנוצר בעקבות הליך שנפתח מכוח סעיף 11ב, יכול להצדיק את המשך החזקתו של אדם במשמורת, גם אם הליך זה נמצא בשלבים מוקדמים (למשל, לפני שימוע). הדבר מהווה שיקול רלוונטי בהחלטות בית המשפט בעניין משמורת. * **איזון בין זכויות הפרט לביטחון הציבור במקרה של "סיוע למשטר זר":** ההחלטה משקפת את המתח שבין הצורך להגן על זכויות אדם של שוהים בלתי חוקיים, לבין החשש מפני פעילות שעלולה לפגוע בביטחון הציבור או ביחסי ישראל עם מדינות אחרות. סעיף 11ב לחוק, והפרשנות שניתנה לו בהקשר זה, מנסים לייצר איזון בין אינטרסים אלו. **סיכום:** החלטת בית המשפט העליון בבר"ם 71294-07-25 מאשררת את החלטות הערכאות הקודמות, ודוחה את בקשת רשות הערעור. ההחלטה מדגישה את אמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ואת תכלית מוסד המשמורת. יחד עם זאת, היא מכירה בשינוי החקיקתי שחל עם תיקון חוק הכניסה לישראל, ובפרט סעיף 11ב, וקובעת כי "אופק הרחקה" הנובע מהליך המתנהל מכוח סעיף זה, עשוי להוות שיקול משמעותי להצדקת המשך החזקתו של אדם במשמורת. ההחלטה משקפת את הפרשנות הנוהגת של בתי המשפט בנוגע לאיזון בין זכויות הפרט לאינטרסים ביטחוניים וציבוריים, תוך התייחסות לשיקול דעת הרשויות המוסמכות.