ע"א 4919/09

תקציר

במקרה של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הערעור והערעור שכנגד עוסקים בפציעתו של משיב שנפגע בראשו כהולך רגל בתאונת דרכים בשנת 2005. המשיבה, שהייתה סטודנטית באותה עת, העריכה את נכותה הרפואית על ידי מומחים כחופפת בשיעור של 30%, אך בית המשפט העמיד את נכותה התפקודית על 60% בהתבסס על מאמצי השיקום הכנים שלה וההשפעה המשמעותית על יכולותיה. בית המשפט קמא פסק לה פיצויים, בהתחשב במגוון נזקים, לרבות הפסד השתכרות וסיוע לצד ג', בסך 2,352,290 ₪. המערערים טענו כנגד נתון הנכות התפקודית הגבוהה והבסיס לחישוב הפסדי השתכרות בעבר, ואילו המשיבה טענה כי הנכות הרפואית שלה צריכה להיות מצטברת, מה שמגדיל את הערכת הנכות התפקודית שלה. בית המשפט אישר את פסק הדין המקורי, והדגיש כי הערכת נכות תפקודית כרוכה בשיקול דעתו של בית המשפט ובפרשנות רחבה יותר מעבר להערכות רפואיות, במיוחד במקרים של פגיעת ראש. ערכאת הערעור לא מצאה טעויות בולטות בפסק הדין הראשוני, במיוחד בשל קשייו הקוגניטיביים וההתנהגותיים של המשיב, והפיצוי המחושב נמצא ראוי. הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו, ללא צו נוסף להוצאות.