עב"ל 34274-10-19

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור בעניין הכרה בפגיעה נפשית כפגיעה בעבודה. על פי הפסיקה, פגיעה נפשית יכולה להיות מסווגת כפגיעה בעבודה רק אם היא נבעה מ"אירוע מיוחד", המוגדר כאירוע חריג החורג משגרת העבודה הרגילה ויש לו השפעה פסיכולוגית על המבוטח. המערערת, שסבלה מבעיות נפשיות, טענה כי ישיבת צוות שדנה בעמיתה חולה ובארגון מחדש של חובות העבודה לאחר מכן היא האירוע המיוחד שגרם לה לפגיעה נפשית. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענה זו. בית המשפט קיבל את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הפגישה לא הייתה אירוע מיוחד אלא מתח מתמשך, שכן המערערת כבר הייתה מודעת למחלתו של עמיתה לפני כן. זאת ועוד, עדותה של המערערת לא הייתה משכנעת, ולא הובאו עדים נוספים שיתמכו בטענתה. גם הביקור אצל העמית החולה, שלא הוזכר בתביעה הראשונית, לא יכול היה להיחשב כאירוע מיוחד בשל חוסר עקביות בגרסאות המערער לאירוע. בהיעדר עדות להתרחשות אירוע מיוחד בעבודה, לא ניתן היה להכיר בפגיעה הנפשית כפגיעה בעבודה. הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות בשל מצבו של המערער.