בג"צ 10/79

תקציר

בשנת 1978 שכרה העותרת חנות בתל אביב לצורך הפעלת מסעדה טבעונית-צמחונית. הם הגישו בקשה לרישיון עסק, שהומלץ על ידי מחלקת הרישוי בעירייה למרות התנגדות התושבים בשל רעש ולכלוך פוטנציאליים. עם זאת, ראש העיר דחה את הבקשה בהתבסס על קריטריונים חדשים המגבילים את המסעדות באזור. בעוד קריטריונים אלה נראו סבירים, בית המשפט מצא חוסר עקביות ביישום שלהם, כאשר חלק מהעסקים זכו ליחס שונה. החלטת ראש העיר הפלתה לרעה את העותר, והצדק והשוויון בין האזרחים דרשו החלטה מצומצמת יותר. בית המשפט הורה לראש העירייה, כרשות הרישוי, להעניק לעותר רישיון לשנת 1979 אם יאושר על ידי המשטרה ומשרד הבריאות. החלטה זו התקבלה למרות השיפוצים שביצע העותר והתנגדויות התושבים, שיכלו להגיש תביעות אזרחיות מחוץ לעתירה זו. פסק הדין גם פסק לעותרת הוצאות בסך 5,000 ש"ח מראש העיר ומהעירייה, אך לא נפסקו הוצאות בין העותרת לבין הדיירים.