ת"א 15501-11-23

תקציר

הנתבעת ביקשה להציג ראיות הסותרות את קביעת המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) אשר ייחסה לתובע נכות אורתופדית לצמיתות בשיעור של 10% כתוצאה מתאונת דרכים ביום 10.4.2022. לטענת הנתבעת, בתהליך קבלת ההחלטות של המל"ל נפלו פגמים מהותיים. התובע, שהיה מעורב בשתי תאונות, תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין שני המקרים. בעוד שהתביעה הקשורה לתאונה הראשונה הוסדרה, השנייה נותרה בבדיקה. המבקש טען כי המל"ל ייחס באופן שרירותי את הנכות לתאונה השנייה מבלי להצדיק את החלטתו או להתחשב במצבו הרפואי הקודם של התובע. המשיב, לעומת זאת, טען כי הבקשה נעדרת שחר וכי התקדימים הישראליים כמעט ולא אישרו בקשות כאלה. בית המשפט הסכים עם הנתבעת, וקבע כי בקביעת המל"ל נפלה טעות משפטית מהותית, שכן היא לא הצליחה להסביר או להצדיק את ייחוס הנכות לתאונה השנייה. כמו כן, המל"ל לא התייחס להיסטוריה הרפואית הקודמת של התובע, לרבות דוחות וממצאים מהשנים 2018 ו-2020. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש להיעתר לבקשה, שכן מטרת ההליך המשפטי היא בירור האמת. המשיב חויב לשלם הוצאות בקשה בסך 1,500 ₪.