עפ"ג 10259-02-14

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינו של נאשם (נאשם מס' 2) שהיה מעורב בתיק של סחיטה באיומים. בית המשפט מבקש לקבוע האם קיימות הבחנות מספיקות בין מעורבותו של נאשם זה לבין מעורבותם של שני הנאשמים האחרים (נאשמים 1 ו-3) כדי להצדיק עונש שונה. השופטים בוחנים תחילה את חלקו של הנאשם בסחיטה ביחס לאחרים. נמצא כי הנאשם לא השתתף בשלבים הראשונים של הסחיטה, בניגוד לנאשמים 1 ו-3, ותפקידו היה מצומצם במקצת. הוא אמנם תמך בסחיטה ונכח בחלק מהישיבות, אך לא השתמש באלימות פיזית ולא קיבל את הכסף. השופטים שוקלים גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת הערכת הסיכון שלהן. התסקירים על הנאשם חיוביים יותר מאלה של שאר הנאשמים, כאשר שירות המבחן מעריך סיכון נמוך להישנות התנהגות תוקפנית. בנוסף, בית המשפט מכיר בפער בין זיכויו של הנאשם בפסק הדין הראשוני לבין האפשרות למאסר בגזר הדין הנוכחי, בעוד שאר הנאשמים הורשעו קודם לכן. השופט עודד גרשון מדגיש כי חלקו של הנאשם בעבירה אינו נופל מזה של יתר הנאשמים, אך הוא מסכים עם העונש המופחת שהציעה השופטת תמר שרון-נתנאל בשל אבחנת מחלת הסרטן של הנאשם. השופט כמאל סעב, תוך הכרה במחלתו של הנאשם, מדגיש את חומרת העבירה ואת הצורך להילחם בה בענישה הולמת. הוא מציין כי עונש של שבעה חודשי מאסר אינו שונה באופן מהותי מההצעה לשישה חודשים וכי פסיקת בית משפט השלום לא הייתה שגויה דיה כדי להצדיק התערבות. עם זאת, בסופו של דבר הוא מסכים עם העונש המופחת כמחווה אנושית. ההחלטה מתקבלת פה אחד, ונגזר על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל, ריצוי עבודות שירות, יחד עם הוראות נוספות מגזר דינו של בית משפט קמא.