ענ"א 469-09-21

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורם של בני זוג על החלטת ערכאה נמוכה יותר להוציא את בתם הקטינה ממשמורתם ולשכן אותה במשפחה במקלט חירום. השופט היושב בדין קובע כי אמנם אין ספק באשר לאהבתם העמוקה של המערערים לבתם, אך טובתה של הילדה טמונה בהרחקה זמנית. החלטה קשה זו, המבוססת על עקרון טובת הילד, מוצדקת בחוסר שיתוף הפעולה של ההורים עם הרשויות וגורמי הטיפול, למרות התאמות שנעשו כדי להתאים את מוגבלותם. השופטת מציינת כי מצבו הפיזי והנפשי של הילד מעורר דאגה ומחייב פעולה מיידית. יש גם תקדימים בפסיקה התומכים בהחלטה זו, המדגישה כי המדינה תתערב כאשר הורים אינם ממלאים את תפקידם או מסכנים את ילדיהם. השופט מסכים עם החלטת בית משפט קמא, ואינו מוצא הצדקה להתערב, מה גם שהילד כבר הוכרז כזקוק לטיפול ולהשגחה. כמו כן, מתקיימות הדרישות המיידיות וההכרחיות להרחקה, וכל עיכוב נוסף עלול לפגוע בילד. לבסוף, השופט מורה כי הילדה לא תועבר לסבא וסבתא, כפי שהציעו המערערים, אלא תועבר למשפחת קלט חירום. בפסק הדין מודגש כי החלטה זו אינה מנתקת את הקשר בין ההורים לבתם, והקשר יימשך תחת פיקוח. לשני הצדדים מוגש פסק הדין, והפרסום מותר ללא חשיפת פרטים מזהים.