בג"צ 1618/97

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה בעניין התיישנות קנסות חניה שניתנו לפני 23.8.95. העתירה נדונה בבית המשפט ביום 23.7.97, וההחלטה על דחייתה התקבלה בתום הדיון. זמן קצר לאחר מכן ביקש עו"ד משה בן ארי, המייצג את דליה אזוב בערעור נפרד, כי תינתן לבית המשפט הזדמנות להציג טיעונים לעניין התיישנות קנסות חניה, שכן מדובר בסוגיה מרכזית בערעורה הקרוב. עם זאת, בית המשפט דחה בקשה זו בקובעו כי בעלי דין שעניינם תלוי ועומד אינם יכולים להידון בהליכים נפרדים. בית המשפט הדגיש כי אם היו לבן ארי טעמים מוצדקים להישמע בעתירה, היה עליו להגיש את בקשתו לפני כן. במקום זאת, בן ארי ידע מראש על העתירה, נכח בדיון ובחר שלא להצטרף לעתירה. בפסק הדין, שניתן ביום 3.8.97, הודגש כי לא ניתן לקבל גישה פרוצדורלית כזו, והבקשה נדחתה.