עת"מ 431/07

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על פרויקט סלילת כביש והאם הוא גרם נזק לבעלי קרקעות שנכסיהם שינו את ייעודם ובכך ירד ערכם. המערערים, שהיו בעלי החלקות שנפגעו, טענו כי גילו את הפגיעה רק לאחרונה והגישו תביעות פיצויים בהתאם. בתגובה נטען כי תקופת ההתיישנות פגה וכי הפגיעה נעשתה כבר עם פרסום תמ"א 3 (תמ"א 3) תיקון 42 בשנת 1998, למעלה מ-3 שנים לפני הגשת התביעות. בית המשפט הסכים עם המשיבים, וקבע כי תמ"א 3 תיקון 42 ותמ"א המאוחרת יותר היו הליכי תכנון נפרדים, והפגיעה ניכרה כבר עם פרסום תמ"א 3 תיקון 42. השופט הדגיש את התערבותם המוגבלת של בתי המשפט בהחלטות ועדות הערר וקיבל את הניתוח הסביר ונטול הפניות של הוועדה. לדברי השופט, כל בעל החלקות המדוברות היה צריך לחשוד בפגיעה הפוטנציאלית ברכושו לאחר שבחן את השרטוטים והמפות הרלוונטיים, שהראו בבירור את קרבתו של הכביש לאדמתו. משכך, עילת התביעה אכן התיישנה, והערעור נדחה על כל חלקיו. בנוסף, חויבו המערערים לשלם שכר טרחת עורך דין לכל אחד מהמשיבים בסך 10,000 ₪.