ת"א 48067-01-11

תקציר

הפרשה עסקה בבקשה של בזק חברה לישראל תקשורת בע"מ לאשר חלוקה של 3 מיליארד שקל לבעלי מניותיה על פני תקופה של שלוש שנים. החלוקה לא עמדה במבחן הרווח לפי סעיף 302 לחוק החברות, ולכן ביקשה בזק את אישור בית המשפט לפי סעיף 303. בית המשפט אישר את החלוקה על סמך חוות הדעת הכלכלית של גיזה זינגר אבן בע"מ, אשר חזתה את תוצאותיה ותזרימי המזומנים העתידיים של בזק, והגיע למסקנה כי החברה תיוותר חדלת פירעון גם לאחר החלוקה המבוקשת. בהמשך לכך, שני מחזיקי אגרות חוב, סגל לוי ייזום ונכסים בע"מ וא.ל.א.ן מרחצאות בע"מ, התנגדו לחלוקת הדיבידנד הקרובה המתוכננת למאי 2012, בטענה כי היא אינה עומדת במבחן הרווח ותפגע ביכולתה של בזק לפרוע את התחייבויותיה. המתנגדים ביקשו מבית המשפט להורות לבזק להגיש חוות דעת מעודכנת בנוגע להמשך יישום החלוקה. בית המשפט קבע כי יש לקיים את מבחן כושר הפירעון לפי סעיף 302 לא רק במועד ההתחייבות למתן הדיבידנד אלא גם במועד החלוקה בפועל. עוד נמצא כי על הדירקטורים של בזק מוטלת האחריות לבחון מחדש את מבחן כושר הפירעון אם חל שינוי מהותי לרעה במצבה של החברה מאז אישור החלוקה. בית המשפט קבע כי ההתנגדויות אינן מספקות בסיס מספיק כדי לבסס חשש סביר שהחלוקה הקרובה תמנע מבזק לעמוד בהתחייבויותיה. עם זאת, היא הדגישה את חשיבותה של חוות דעת עצמאית ונטולת פניות לתמיכה בבקשות לחלוקה שאינן עומדות במבחן הרווח. למרות שדחה את ההתנגדויות לגופן, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום לאישור מראש של חלוקות דיבידנד בחלקים לאורך תקופה ממושכת. במקום זאת, על בזק להגיש בקשה חדשה לבית המשפט בכל פעם שהיא מבקשת לבצע חלוקה כזו, עם חוות דעת שעמדה בקריטריונים מסוימים של עצמאות והיעדר משוא פנים. החלטת בית המשפט נועדה לצמצם את מרווח הזמן שעליו חלה חוות הדעת, ולאפשר לו להפעיל כראוי את שיקול דעתו ולשקול מחדש את כושר הפירעון של החברה בעת כל חלוקה. לבסוף, בית המשפט הורה כי ההתנגדויות אינן מצדיקות פסיקת הוצאות למי מהצדדים.