ע"א 460/77

תקציר

במקרה זה, בית המשפט העליון דן בערעור על תביעת פינוי כאשר המשכיר ביקש לפנות שוכר בגין ביצוע שינויים בנכס בניגוד לתנאי השכירות. עיקר המחלוקת הייתה האם הפרת הסכם הפשרה, שכללה צו מניעה קבוע נגד שינויים אלה, מהווה עילה לפינוי לפי סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר, תשל"ב-1972. השופט י' כהן הבהיר כי על מנת שהפרה תצדיק פינוי, יש לציין במפורש בהסכם השכירות כי הפרה כזו מקנה למשכיר זכויות פינוי. בית המשפט הדגיש כי על חוזה החכירה או הפשרה להקנות זכות זו במפורש, ולא להסתמך אך ורק על פרשנות דיני החוזים בדבר הפרות יסודיות. פסק הדין אישר כי בהסכם הפשרה לא צוין במפורש כי הפרת צו המניעה מזכה את המשכיר בפינוי, ובכך אישר את החלטת הערכאות הנמוכות לדחות את תביעת הפינוי. הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.