ב"ל 71374-01-19

תקציר

התיק נסוב סביב תביעתו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה מהנתבעת, המוסד לביטוח לאומי (המל"ל), ודרישת המל"ל לאחר מכן כי התובע ישיב לו את הגמלאות ששולמו לו, בטענה שבבעלותו שני כלי רכב. התובע טען כי בבעלותו היה רק רכב אחד, קטנוע, ואילו בנו היה הבעלים של הרכב השני, רכב דייהטסו. עם זאת, המל"ל טען כי התובע רשם כלי רכב על שם בנו כדי להסתיר את קיומם וכי הוא השתמש באופן קבוע בדייהטסו. לאחר בחינת העדויות והמסמכים שהוגשו, הגיע השופט למסקנה כי התובע אכן החזיק בבעלותו שני כלי רכב או השתמש באופן קבוע בשני כלי רכב. על פי חוק הבטחת הכנסה, בעלות או שימוש בשני כלי רכב או יותר הופכת אדם לבלתי זכאי לגמלת הבטחת הכנסה. לפיכך, דחתה השופטת את תביעת התובעת, ואישרה את החלטת המל"ל לשלול את ההטבות ולהורות לתובע להשיב את הסכומים שקיבלה. יש לציין כי השופטת הדגישה כי ניתנה לתובע הזדמנות לטעון את טענותיו, וכי החלטת המל"ל הייתה מוצדקת על סמך חומר הראיות. עוד הודגש בפסק הדין כי נטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח כי הוא זכאי להטבות, דבר שלא עשה. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובת המל"ל, ללא צו להוצאות בשל אופייה הביטחוני של התביעה, והעניק לתובע זכות ערעור על ההחלטה בתוך 30 יום.