בג"צ 7755/14

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה סובבת סביב סמכותו של הממונה על הנפט להפחית את סכום הערבויות הניתנות על ידי בעלי זכויות נפט לפי חוק הנפט. בית המשפט פותח בהבחנה בין שני שלבים בתהליך: הראשון, כאשר מבקש זכות בנפט נדרש לשלם ערבות ראשונית כתנאי לקבלת הזכות, והשני, לאחר קביעת הערבות, רשאי הממונה לדרוש מהבעלים לשנות או להגדילה. בית המשפט מכיר אמנם בכך שתכליתו של חוק הנפט היא לעודד חיפוש והפקה של נפט, אך הוא מדגיש את הצורך לפרש את החוק בזהירות כדי להגן על האינטרס הציבורי. פרשנותו הלשונית של סעיף 57(ב) לחוק הנפט, המקנה לממונה סמכות "לשנות או להגדיל" את הערבות, מצביעה בבירור על כך שהסמכות אינה משתרעת על הפחתת הערבות. למרות שפרשנות תכליתית עשויה להוביל למסקנה שונה, בית המשפט מדגיש כי לשון החוק מהווה משוכה משמעותית שלא ניתן להתגבר עליה במקרה זה. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי סעיף 57(ב) מהווה הסדר שלילי, ומכאן משתמע כי הוראתו הכללית של חוק הפרשנות בדבר הסמכות לשנות החלטות אינה חלה במקרה זה. בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק הנפט לממונה להפחית ערבויות, מגיע בית המשפט למסקנה כי לא ניתן להשתמע מסמכות זו. לפיכך, הוראות ההפחתה בהנחיות אינן חוקיות, והעתירה מתקבלת. עם זאת, הנציב שומר לעצמו את הסמכות להגדיל את סכומי הערבויות או לשנות את טיבן.