רע"מ 54306-11-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על הוצאת צו השהייה, שככל הנראה קשור להגירה או למעמד מקלט. המבקשים ביקשו צו מניעה זמני שימנע את שליחתם למתקן חולות בזמן שערעורם נדון. עם זאת, בית הדין לעררים דחה בקשה זו, בנימוק של סבירות כי צו השהייה הוצא כדין וכי המבקש עמד בקריטריונים לזימון חולות. עוד קבע בית הדין כי טענותיו הכלליות של המבקש, טענותיו הרפואיות ונסיבותיו האישיות אינן מצדיקות החרגתן מתחולת החוק. יתר על כן, לא שוכנעה כי ייגרם למבקשים נזק חמור ובלתי הפיך אם ייכנסו למתקן חולות, וטענותיהם בדבר הליך שימוע פגום לא סיפקו סיבה מספקת לביטול ההחלטה. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, אשר נדחתה ללא תגובת המשיב. השופט קבע כי היה על המבקש להתייצב במתקן חולות כפי שהוזמן במקור, וגם הערעור נדחה לגופו. השופט אישר את החלטת בית הדין כי המבקש יכול להעלות את טענותיו הרפואיות במתקן והדגיש כי לרופא שם יש סמכות להורות על טיפול מתאים או שחרור. באשר לבקשת המקלט של המבקש, ציינה השופטת כי עצם הגשת הבקשה אינה מונעת את צו השהייה, ובקשות המקלט הובהרו פעמים רבות במהלך שהותו של המבקש בחולות. השופטת דחתה גם את הטענות בדבר מקום מגוריו של המבקש ואת הפגמים הנטענים בהליך הדיון. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והצו המקורי להתייצב במתקן חולות עמד בעינו.