עב"ל 55771-07-24

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור המערערת ואישר את החלטת בית הדין האזורי. העיקרון המשפטי המרכזי שהנחה החלטה זו היה כישלונו של המערער לבסס תשתית עובדתית מספקת לטענת המיקרוטראומה עקב עבודתו כאתת. * **סטנדרט הביקורת לממצאים עובדתיים:** ערכאת הערעור דבקה בעיקרון לפיו היא אינה מתערבת בממצאים העובדתיים של בית המשפט קמא, המבוססים על התרשמותו הישירה מהראיות, אלא בנסיבות חריגות. בית המשפט מצא כי המקרה לא הציג נסיבות חריגות כאלה כדי לגבור על הערכת בית המשפט המחוזי. * **ביסוס תשתית עובדתית למיקרוטראומה:** כדי לבסס תביעה בגין מיקרוטראומה, נדרש המערער להוכיח תנועות חוזרות, זהות או דומות המשפיעות על חלק גוף מסוים באופן רציף ולתקופות משמעותיות במהלך שגרת עבודתו. אפילו בעבודה מגוונת, התנועות חייבות להיות מבודדות ומבוצעות לפרקי זמן משמעותיים. * **ניתוח עבודתו של המערער כאתת:** * בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי תנועות צווארו של המערער כאתת היו מגוונות ומשתנות ללא הרף, לא מונוטוניות או חוזרות על עצמן. זה נחשב לממצא עובדתי שערכאת הערעור לא תתערב. * בעוד שעדותו של המערער ומכתבו של המעסיק הצביעו על עבודה מאומצת ומעקב מתמיד הכרוכים בתנועות הצוואר, בית המשפט לא מצא תנועה חוזרת ונשנית אינהרנטית שתעמוד ברף למינוי מומחה רפואי. * המערער לא הצליח להוכיח את ההיקף, התדירות והאופן הספציפי של תנועותיו במהלך יום העבודה, לרבות המיקום המדויק ביחס למכולות ולאוניות. * **משקל הראיות וטעויות חסרות חשיבות:** בית המשפט הכיר בטעות אפשרית בהערכת בית המשפט המחוזי את משקל הטובין שטופלו על ידי המערער. עם זאת, הוא סבר כי טעות זו אינה משמעותית מכיוון שהיא לא השפיעה על המסקנה המרכזית כי לא הוכחה תנועה חוזרת ומונוטונית וזה היה הבסיס העיקרי לדחיית התביעה. נוכחות של תנועה חוזרת ונשנית נחשבה לתנאי מוקדם, ללא קשר למשקל שנשא. * **אי הכללת ראיות חדשות בשלב הערעור:** בית המשפט סירב לאפשר למערער להציג ראיות בדבר חבישת קסדה ומשקפי מגן בשלב מאוחר זה. הוא נימק כי ראיות כאלה ירחיבו את היקף השימוע, יחייבו עדויות נוספות, ואינן הולמות בהתחשב בהיעדר בסיס עובדתי משכנע לטענה הראשונית של מיקרוטראומה. * **סוגיה שנייה: ליקוי באיברים סמוכים:** הערעור נדחה גם בסוגיה שנייה הנוגעת לפגיעה באיברים סמוכים. זאת, בהתבסס על הקביעה כי התשתית העובדתית לליקוי הנטען בגבו של המערער, שנועדה לתמוך בתביעה לאיברים סמוכים, לא הוצגה או נטענה כראוי בפני בית המשפט המחוזי. היא הועלתה רק בשלב הסיכום, ולכן לא ניתן היה לבחון אותה כראוי. * **טענה לכאורה להשפעה:** בית המשפט הבהיר כי כדי לבסס בסיס עובדתי להשפעה הנטענת על איברים סמוכים, די באפשרות *לכאורה* של ההשפעה הנטענת, ולא הוכחה ישירה לסיבתיות. עם זאת, לא ניתן היה לעמוד בדרישה זו מכיוון שהתשתית העובדתית הבסיסית לא הוכחה כראוי. לסיכום, בית המשפט לערעורים אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בעיקר בשל אי הצגת ראיות מספיקות של המערער המוכיחות את האופי החוזר והמונוטוני של תנועות צווארו כנדרש לביסוס תביעה בגין מיקרוטראומה. סתירות עובדתיות קלות נחשבו כבלתי רלוונטיות לליקוי המשפטי המרכזי בעניינו של המערער.