חדל"ת 15599-05-21

תקציר

לאחר שבחן את טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את הבקשה ברוב קולות. המשיבה מוכרת כקורבן של החייבת, אך בניגוד לאחרים, היא השתמשה במניפולציות כדי להוציא כספים, והעדיפה את עצמה שלא כדין על פני נושים אחרים. עדותה והתנהלותה נמצאו בלתי אמינות ויצרו רושם שלילי. מהראיות עולה כי היא פעלה כ"סוכן כפול", ומסרה מידע חסוי הן לחייב והן לנאמן, כולל פרטים שסייעו לחייב לחמוק מנושים. למרות טענותיה, היא נמנעה מלגלות כספים שהתקבלו מהחייב, דבר המצביע על הסתרה מכוונת. פעולותיה המתוחכמות אך הבלתי אתיות כללו שימוש בשמות פיקטיביים והטעיית הנאמן בנוגע לעסקיה. בדיקת דפי הבנק הצביעה על הפקדות מזומנים חשודות במקביל לכספים שהתקבלו מהחייבת, מה שהפריך את טענתה כי הכסף מקורו במתנות חתונה. הנרטיב של המשיבה היה חסר אמינות, והתערער עוד יותר על ידי טענות לא מבוססות לגבי מקור כספיה. בנוסף, חשבון של 50 אלף דולר שהועבר לבנק בארה"ב בנסיבות מפוקפקות הצביע על מעורבותה. ניסיונות להנהיג בדיקת פוליגרף נדחו על ידי בית המשפט. בית המשפט קבע כי הן החייב והן המשיב הפרו את עקרון שוויון הנושים בחוק חדלות פירעון. משכך, חויב המשיב להשיב לקרן ההליכים 59,600 $ וסכום שווה ערך בסך 50,000 דולר, כולל הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן נדרשה לשלם 35 אלף שקל עבור הוצאות הגשת הבקשה.