ת"א 38108-12-19

תקציר

פסק הדין סובב סביב עסק למאפייה בתל אביב וריבוי הליכים משפטיים בין הצדדים המעורבים. ההחלטה הנוכחית מתייחסת בעיקר לבקשות לדחיית התביעה בעילות שונות. ראשית, השופטת פוסקת בסוגיית ההתיישנות וקובעת כי התביעות בדבר תשלומים עבור רישיון עסק הן חסומות על פי חוק, לאחר שעלו בשנת 2007, ואילו הטענות לגניבה יישמרו לגופו של ההליך שכן מועד הגילוי אינו ברור. שנית, חוסר הפירוט בכתב התביעה של התובעים, בפרט בנוגע לטענות לגניבה ומעילה, מטופל. התובעים מצווים למסור פרטים נוספים עד למועד שנקבע; אחרת, תביעות אלה יידחו. שלישית, השופטת שוקלת את טענות הנתבעים לפעולה של בית משפט/מניעה/השתק עילה ואינה מוצאת בסיס לדחייה על הסף, בשים לב לכך שההליכים הקודמים בבית הדין לעבודה לא התייחסו לתביעות הכספיות שעל הפרק. בנוסף, בית המשפט דוחה את טענת הסמכות הבלעדית של בית הדין לעבודה, שכן תביעת הנזיקין הנוכחית נבדלת מהתביעות הנדונות שם. לבסוף, מתייחס השופט לחוסר היריבות עם נתבעים 7 עד 9, וקובע כי עילות התביעה הנזיקית נגד יורשי הנתבע המנוח תקפות לפי פקודת הנזיקין. התובעים נדרשים לשאת בהוצאות הבקשות, הנעות בין 2,500 ל-4,500 ₪. ההחלטה דוחה חלקית את התביעות וקובעת מועד אחרון לתובעים למסור פרטים נוספים.