רע"א 38797-12-18

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעה כספית בסך 2,200,000 ₪ שעניינה אכיפת הסכם מיום 14.7.2016, אשר סיים את הקשר בין הצדדים וההתחשבנות בנוגע לפרויקטים של תמ"א 38 במבנים שונים. גם המשיבים, שהגישו את התביעה, ביקשו והשיגו צו עיקול זמני באותו יום בו הוגשה התביעה, אותו ניסו הנתבעים לבטל. לאחר כתב הגנה ותביעה שכנגד מטעם הנתבעים, פסק בית המשפט לטובת המשיבים ואישר את צו העיקול הזמני. לאחר מכן הגישו הנתבעים בקשה מחודשת לביטול צווי העיקול הזמניים, תוך הצגת הסכם משלים שנחתם באותו יום בו נחתם הסכם ההיפרדות. המשיבים טענו כי לא חל שינוי נסיבות וכי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב. בית משפט קמא דחה את הבקשה בקובעו כי ההסכם המשלים אינו מהווה שינוי נסיבות וכי הנתבעים לא הציגו אותו קודם לכן משום שלא תמך בטענתם. הנתבעים ביקשו רשות ערעור על ההחלטה, שנדחתה אף היא, כאשר השופט קבע כי יש להתערב בשיקול הדעת הנתון לבית המשפט הפרוצדורלי בעניין סעדים זמניים רק במקרים חריגים. השופט אישר את החלטת בית משפט קמא ודחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מסכים כי לא חל שינוי בנסיבות המצדיק את ביטול צו העיקול הזמני וכי בית משפט קמא לא שגה בהליך או בפסק דינו.