ע"פ 22874-11-16

תקציר

פסק הדין דן בכללים ובחריגים הנוגעים לצווי הריסה למבנים שנבנו ללא היתר, תוך הדגשת תפקידם בשמירה על שלטון החוק. בית המשפט מכיר באיזון בין האינטרסים האישיים והציבוריים וקובע כי צווי הריסה ניתנים במקרים חריגים. יודגש כי הארכות לביצוע צווי הריסה ניתנות רק במקרים נדירים, במיוחד כאשר קיים סיכוי ריאלי לקבלת היתר בנייה. נטל ההוכחה להוכיח זאת מוטל על המערער. במקרה זה, בית המשפט אינו מוצא הצדקה מספקת לסטות מהממצאים הקיימים. הבנייה, ששטחה 70 מ"ר, ללא היתרים מתאימים מאז 2007, אינה מצדיקה עיכוב נוסף במימוש צו ההריסה, במיוחד נוכח היעדר התקדמות משמעותית בהליכי התכנון. הוגשו עררים ובקשות רבות להארכת מעצר, אך הנסיבות נותרו ללא שינוי. מאחר שקיומו של המבנה ממשיך לזלזל בחוק, בית המשפט מחליט לדחות את הערר ומורה על המשך ההריסה. קביעה זו מקבלת חיזוק נוכח חוסר יכולתה של המערערת להוכיח כי הבניין מצוי בשטח המיועד לבנייה למגורים. נוכח היעדר התקדמות ממשית מאז שנת 2007, קובע בית המשפט גם כי על המערערת לשאת בהוצאות המשיב, הקבועות על סך של 3,000 ₪.