ת"א 6525/04

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעת בעלי משקים בערבה התיכונה לפיצויים ממדינת ישראל בגין נזקים שנבעו מכך שהמדינה מנעה מהם להעסיק עובדים זרים בעונת 2000-2001. התובעים טענו כי הנתבעים הפרו הבטחות שלטוניות, פעלו ברשלנות והפגינו חוסר תום לב. הנתבעים הכחישו טענות אלה. בית המשפט קבע כי בעוד שמעשי התובעים לא הצדיקו פיצוי מלא, הם זכאים לפיצויים מסוימים בשל אי קיום הבטחת המדינה לספק מספר מסוים של עובדים זרים. ההבטחה, שניתנה על ידי מנהל במשרד הפנים, נמצאה מחייבת והביאה לזכות של 2,000 עובדים זרים, שרק 160 מהם ניתנו. השופט קבע כי המדינה אחראית ל-57% מהנזקים שהוכחו, שהסתכמו ב-8,068,839 שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית. סכום זה, בצירוף הוצאות נוספות ושכר טרחת עורך דין, יחולק בין התובעים באופן יחסי. 43% הנותרים מהנזקים יוחסו להתנהלות התובעים עצמם, שכן המדינה לא הייתה אחראית לכל הנזקים הנטענים. השופט הדגיש את נסיבותיו הייחודיות של אזור הערבה התיכונה והכיר במורכבות של הוכחת נזקים במקרה זה. המדינה חויבה לשלם לתובעים את הסכום הנקוב, בצירוף אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, תוך התחשבות בסכומים שכבר שולמו במהלך ההליך.