ת"צ 1048-12-14

תקציר

המבקש הגיש תביעה נגד המשיב בבקשה לאשר תובענה ייצוגית בשני נושאים: הצמדת תעריפי היטל ביוב וגבייה כפולה של רכיב מכון הטיהור. המשיב עתר לדחיית התביעה על הסף. בעוד שבית המשפט הסכים חלקית לבקשת המשיב בנוגע לתיקון החוק שהפסיק את גביית רכיב מכון הטיהור, הוא קבע כי יש לדחות את בקשת הדחייה לעניין הצמדת התעריפים. המשיב חויב להמציא תצהיר המאשר את הפסקת חובות העבר הקשורים לרכיב מכון הטיהור. לאחר מכן ביקש המבקש לעכב את ההחלטה בעניין רכיב זה עד שרשות המים תציג את עמדתה. הרשות ציינה כי פסק הדין בתיק קודם לא פגע בסמכותו של בית המשפט במקרה זה. בעקבות זאת, הכירה המבקשת בהודעת חדלות הפירעון של המשיב ביחס לרכיב זה, בכפוף להוכחת הפסקת גביית חובות העבר. בית המשפט הורה למשיבה למסור תצהיר בעניין זה ולקבוע מועד לטענות בעניין שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת עורך דין. מנכ"ל המשיבה הגיש תצהיר המאשר כי לא היו חובות עבר הקשורים לרכיב מכון הטיהור וכי גביית רכיב זה פסקה. המבקש דרש פיצוי בסך 15,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 65,000 ₪, ואילו המשיב טען כי על המבקש לשאת בהוצאות המשפט במקומו. בית המשפט, בהתחשב בנסיבות ובפסיקות קודמות במקרים דומים, החליט לפסוק למבקש פיצוי בסך 4,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪, תוך הדגשת החשיבות הציבורית של בקשות מסוג זה והצורך בזהירות כאשר מדובר בכספי ציבור. המשיב חויב לבצע את התשלומים בתוך 40 יום.