עת"מ 20576-12-16

תקציר

החלטת המשיב לדחות את בקשת העותרים התבססה על הראיון שנערך עמם, בו קבע המשיב כי נוצרו סתירות, וכי העותרים לא הביאו הוכחות לקשר כן ולמשק בית משותף. עם זאת, לאחר בחינת הטענות והראיות שהוצגו, מצאה השופטת כי סתירות אלה אינן משמעותיות כפי שטען המשיב, וכי קיימים שיקולים וראיות אחרים שהמשיב לא לקח בחשבון. אלה כללו תצהירים של קרובי משפחה וחברים, וכן הסבר של העותרת לקשיים בקביעת המועד המדויק שבו החלה מערכת היחסים ביניהם. השופט התחשב גם בזכותה של העותרת להקים תא זוגי-משפחתי ובעובדה שהמשיב לא ערך בדיקה מעמיקה של העובדות מעבר לראיון. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובת העותרים, מצא כי החלטת המשיב נפלה טעות והורה להם לבחון מחדש את התיק. בחינה מחודשת זו צריכה לשקול את כל הגורמים הרלוונטיים ולהתבסס על מלוא התשתית העובדתית והראייתית שהוצגה, לרבות הזמנת העותרים לראיון נוסף ומתן אפשרות להצגת ראיות נוספות. למשיב ניתן מועד אחרון של 90 יום לערוך בדיקה משלימה ולקבל החלטה סופית.