ת"פ 20965-12-12

תקציר

הנתבעים טענו כי לא קיבלו הודעה מתאימה על השימועים משום שההודעה נשלחה לכתובת שגויה ובשפה שאינה מובנת להם. הכתובת שצוינה בכתב האישום, שהייתה גם כתובתו הנוכחית של הנאשם, הייתה שונה מזו שאליה נשלחה ההודעה. התביעה טענה כי הכתובת אליה נשלחה ההודעה היא זו הרשומה במשרד הפנים, ואין זה סביר לצפות שהמזכירות תחפש במסמכי החקירה את כתובתו של הנאשם. עוד טענו כי ההודעה נשלחה בעברית, שהיא השפה הרשמית, ואין צורך לשלוח אותה ברוסית שפת האם של הנתבעת. השופט פסק לטובת הנאשם וקבע כי חובת התביעה היא לשלוח את ההודעה לכתובת הנוכחית הרשומה ברשותם עבור הנאשם, מה גם שהיא הוזכרה בכתב האישום. בנוסף, השופט ציין כי יהיה זה אידיאלי לשלוח את ההודעה בשפת האם של הנאשם, במיוחד אם התביעה מודעת לכך שהנאשם אינו מבין עברית. השופט קבע כי יש לבטל את כתב האישום מבלי לפגוע בו, ולאפשר את הגשתו מחדש לאחר שימוע, ובכך לאזן בין זכותו של הפרט להליך הוגן לבין האינטרס הציבורי בהעמדה לדין. החלטה זו התקבלה מתוך חשיבות הזכות לשימוע הוגן בהליך הפלילי.