פש"ר 67318-11-16

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בפרשת *חורי נ' קנרש* (פש"ר 67318-11-16, בקשה 86), המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים מההחלטה: ### 1. מהות הסכסוך והמסגרת הנורמטיבית המקרה עוסק בבקשת נאמנים בפשיטת רגל להורות על ביטול "הענקה פסולה" של זכויות במקרקעין שרשם החייב על שם גרושתו (המשיבה 2), בטענה שמדובר בהברחת נכסים מהנושים. הדיון התמקד בפרשנות וביישום של **סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל**, המסדיר את ביטולן של הענקות נכסים שבוצעו טרם כניסת החייב להליכי חדלות פירעון. ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים בית המשפט חידד מספר הלכות יסוד בנוגע לסמכותו לבטל הענקות: * **נטל ההוכחה:** הנאמן נושא בנטל הראשוני להוכיח את מועד ההענקה וטיב הנכס. משעמד בכך, עובר הנטל למקבל ההענקה להוכיח כי החייב היה "בר-פירעון" במועד ההענקה (מבלי להיזקק לנכס המוענק) וכי ההענקה לא נעשתה כדי להבריח נכסים. * **חזקת הידיעה בקרבה משפחתית:** בית המשפט אישרר את ההלכה לפיה קשר זוגי יוצר חזקה עובדתית בדבר ידיעת בן הזוג על מצבו הכלכלי הרעוע של החייב. ידיעה זו פוגעת בטענת "תום הלב", שהיא תנאי הכרחי כדי לחסות תחת החריגים הקבועים בסעיף 96(ג). * **עצמאות מהסכם גירושין:** בית המשפט הדגיש כי הסכם גירושין אינו "חסין" מביקורת. אף שקיימת זהירות רבה בהתערבות בהסכמים כאלה, כאשר הוכח כי ההסכם שימש ככלי להברחת נכסים או כחלוקה בלתי מאוזנת ובלתי סבירה, לבית המשפט סמכות לבטלו מכוח סעיף 96. ### 3. חידושים ודגשים בפסק הדין החלטה זו מציגה מספר היבטים משמעותיים בפרקטיקה המשפטית: * **דחיית טענת ה"שיהוי" בחוסר תום לב:** החייב טען לשיהוי של שנים בהגשת הבקשה. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי במקום שבו החייב נקט ב"תכסיסנות" ופעל לסכל את הליכי פשיטת הרגל, אין הוא יכול להישמע בטענת שיהוי. מדובר בשיקול של **תום לב דיוני** הגובר על הפרוצדורה. * **בחינת המקור הכספי ("Tracing"):** בית המשפט ייחס חשיבות מכרעת לשאלה מי מימן את הרכישה בפועל. העובדה שהחייב הוא שניהל את המו"מ ושילם את התמורה (באמצעות חברות בשליטתו), בעוד הנכס נרשם על שם בן הזוג ללא הסבר כלכלי מניח את הדעת, היוותה אינדיקציה מרכזית לקביעה שמדובר בהענקה פסולה. * **הגדרת "תמורה בת ערך":** הדיון הדגיש כי לא די בהעברה פורמלית, אלא נדרשת תמורה מסחרית ממשית. כאשר המשיבה לא הוכיחה מקורות מימון עצמאיים לנכס, נפל הטיעון בדבר היותה "קונה בתמורה". ### 4. היישום בתיק הספציפי (התוצאה) בית המשפט קבע כי העברת מלוא הזכויות בנכס על שם הגרושה הייתה הענקה פסולה. עם זאת, הוא נקט בגישה של **מידתיות**: במקום לבטל כליל את זכויותיה של הגרושה, הורה בית המשפט על ביטול ההענקה באופן ש"מחצית הזכויות בנכס שייכות לחייב". בכך הכיר בית המשפט בכך שהצדדים היו נשואים במועד הרכישה וכי לחלק מהתמורה עשוי היה להיות מקור משותף, אך מנע מהגרושה להשתלט על החלק ששייך לקופת הכינוס. ### סיכום ההחלטה מהווה אבן דרך ביישום סעיף 96, שכן היא מבהירה כי **כסות של הסכם גירושין אינה מהווה הגנה מפני נושים** אם הוכח כי המניע העיקרי לרישום הנכס היה הסתרת נכסים מפני נושים (הברחה), וכי היסוד הסובייקטיבי של תום לב במערכת יחסים זוגית אינו עומד במבחן כאשר הנסיבות הכלכליות מצביעות על קריסה ידועה מראש.