ע"פ 100/66

תקציר

המערער הואשם ברצח אך הורשע בבית המשפט המחוזי בהריגה ונידון לשתים עשרה שנות מאסר בגין חנק אישה במהלך קטטה. בית המשפט העליון דחה את הערעור על ההרשעה וגזר הדין. חוות הדעת של המומחה הרפואי הייתה כי סיבת המוות היא חנק וכי די בחומרת הלחץ על הצוואר כדי לגרום למוות. למרות שייתכן שהמערער לא התכוון להרוג את הקורבן, מעשהו היווה פזיזות פושעת, ובית המשפט הרשיע אותו בהריגה לפי סעיף 212 לפקודת חוק העונשין, 1936. בית המשפט קבע כי לצורך הריגה די באקטוס ראוס המלווה במנס ריאה, ורמת הפזיזות שקולה לזו שבמקרי השמטה שלא כדין. עוד ציין השופט כי העבירה קרובה לרצח, ולמערער היה מזל שהעונש לא היה כבד יותר, דחה את הערעור על ההרשעה והותיר על כנו את עונש 12 שנות המאסר. השופט כהן והשופט ברנזון הסכימו עם פסק הדין.