ת"א 51238-02-11

תקציר

מדובר במפרק שמונה לנהל את ענייני החברה, אשר הגיש תביעה בשם החברה ונושיה נגד רשות הדואר. בתביעה נטען כי הרשות העבירה ברשלנות את הבעלות על 48 כלי הרכב של החברה התובעת, וגרמה לה נזק כספי משמעותי. רשות הדואר טענה כי פעלה בהתאם לחוק ולנהלים הרלוונטיים, וכי היא אינה אחראית לאיתור זיופים מתוחכמים. בית המשפט פסק לטובת רשות הדואר וקבע כי התובעים לא הוכיחו רשלנות מצד הרשות. מהראיות עולה כי הרשות פעלה בהתאם לנהלים הנדרשים להעברת בעלות ברכב, שכללו אימות זהות המוכר והקונה והבטחת קיומו של ייפוי כוח תקף. עדותם של פקידי הדואר הייתה עקבית ואמינה, והצביעה על כך שהם פעלו כראוי. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי פקידי הדואר אינם צפויים להיות מומחים לזיוף מסמכים, והנטל הוא על התובעים להפעיל בדיקת נאותות. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות התובעים בדבר אי שמירת העתקי ייפוי הכוח על ידי הרשות, וציין כי אין חובה חוקית על פקידי הדואר לעשות כן. גם התביעה לנזק ראייתי בגין מסמכים חסרים נדחתה, שכן התובעים לא פירטו אילו מסמכים אבדו וכיצד תרמו לנזק. השופטת סיימה את דבריה בכך שחייבה את התובעים לשאת בהוצאות המשפט של רשות הדואר, והעמידה את הסכום על 40 אלף שקל.