בע"מ 384/19

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור בדבר פרשנותו ותחולתו של סעיף 35 לחוק ביחס לצוואה שבמחלוקת. המערער ביקש לערער על "גלגול שלישי", ממנו משתמע כי העניין נבחן בעבר הן על ידי בית משפט קמא והן על ידי ערכאת הערעור. בקשה זו דרשה להראות שאלה משפטית בעלת חשיבות מהותית מעבר לאינטרסים של הצדדים, או הצורך למנוע עיוות דין. עם זאת, בדיקה העלתה כי הערעור נעדר עקרונות אלה והתמקד באינטרסים של הצדדים ובנסיבות הספציפיות למקרה. בית משפט קמא קבע, כי המערער השתתף בעריכת הצוואה, והביא לביטולה, בהתבסס על ראיות נסיבתיות שהצביעו על כך שמעורבותו של המערער עלתה על הסעת המנוח לעורך הדין גרידא. ראיות כגון הסתרת מטרת הביקור על ידי המערער וקיצור האינטראקציה המוטלת בספק של המנוח עם עורך הדין הובילו להחלת סעיף 35, הקובע ביטול אוטומטי אם נהנה היה מעורב בעריכת הצוואה. סעיף זה שומר על האוטונומיה של צוואת הנפטר, מבטיח שהיא משקפת את רצונותיו ולא את רצונותיהם של אחרים, ובכך מרתיע את הנהנים מלהשפיע על יצירת הצוואה. בית המשפט לא מצא עיוות דין שיחייב מתן רשות ערעור, תוך שהוא מסתמך על הכבוד שניתן לממצאים העובדתיים של בתי המשפט קמא בשל הערכותיהם הישירות של עדים. כמו כן, הובהר כי החלטת בית משפט קמא אינה סותרת חוות דעת של מומחה רפואי, שכן בטלותה של הצוואה נסמכה על סעיף 35 ולא על מצבו הנפשי של המנוח. כתוצאה מכך, בית המשפט לא ראה עילה להיעתר לערעור, ומשלא הוגשה בקשה לתגובה, לא חויבו בהוצאות, ופסק הדין ניתן סופית ביום 5.6.2019.