ת"א 45871-03-20

תקציר

בית המשפט בחן בכובד ראש את הראיות והטענות שהוצגו בתיק זה בנוגע לתחולת סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. סעיף זה קובע כי קביעת הוועדה הרפואית הארצית בדבר דרגת הנכות כתוצאה מתאונת דרכים היא בדרך כלל סופית ולא ניתן לסתור אותה בבית המשפט. על בית המשפט להתערב רק במקרים חריגים ובהתבסס על נסיבות חריגות, כגון כאשר קיים פגם מהותי בהליכי המל"ל או כאשר קיימות סיבות עובדתיות חדשות וכבדות משקל, כגון שינוי במצבו של התובע או גילוי ליקויים נוספים לאחר קביעת המל"ל. במקרה זה טענה הנתבעת כי לוועדות המל"ל לא הייתה גישה להיסטוריה הרפואית המלאה של התובעת, לרבות מידע רלוונטי על בעיות צוואר הרחם שלה בעבר. בית המשפט מסכים עם הערכה זו. עיון בפרוטוקולים של ועדת המל"ל מעלה כי הרקע הרפואי של התובע לא הוצג ולא נדון. היסטוריה רפואית זו כללה כאבי צוואר וכתפיים לסירוגין, אותם חווה התובע במשך שלוש שנים לפני התאונה. מידע זה יכול היה להשפיע באופן משמעותי על החלטת המל"ל, והיעדרו עשוי היה להוביל את הוועדה למסקנה אחרת. עוד מציין בית המשפט כי פניות התובעת לא התמקדו בהיבט זה, והיעדר תיעוד רפואי רלוונטי זה מנע דיון מעמיק בנושא. החלטת התובעת שלא להציג את התיק הרפואי המלא שלה לוועדות המל"ל, מכל סיבה שהיא, הביאה למצב בו לא ניתן להעריך באופן מהימן את קביעות הוועדות. לפיכך, החליט בית המשפט לקבל את עתירת הנתבע ולסטות מהכלל ולאפשר הצגת ראיות נוספות על מנת להבטיח הערכה הוגנת ומקיפה של נכותו של התובע. אין לפרש החלטה זו כביקורת על ועדות המל"ל, אלא כצעד הכרחי להבטחת עשיית צדק במקרה ספציפי זה. בית המשפט מדגיש כי נטל ההוכחה בנסיבות חריגות מעין אלה מוטל על הנתבע, והוא הצליח לעמוד בנטל זה במקרה זה. כמו כן, בית המשפט אינו פוסק הוצאות כלשהן, ואין לשתף את ההחלטה עם המומחה שמונה להעריך את מצבו של התובע. לבסוף, החלטת בית המשפט תישלח לצדדים בדואר רשום.