ה"פ 1620/04

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשתה של צפרירים לבטל את פסק הדין המאחה שניתן בשנת 2004 בנוגע לחובה למושב מבואות. בית המשפט מצא כי לצפרירים ניתנה הזדמנות מספקת לערער על החוב אך הוא בחר שלא לעשות כן, והיה אחראי להשמטת הגנה ראויה. עוד נקבע בפסק הדין כי המשקם פעל במסגרת סמכותו ושיקול דעתו, וכי החלטתו לראות במאזני המשיב ראיה לכאורה לקיומו של החוב הייתה כדין, ובהתאם לחוק ההסדרים. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל טעות, לא כל שכן טעות גלויה, בהחלטת המשקם בדבר גובה החוב, שהתבססה הן על מאזני המשיב והן על מאזני המבקש. לפיכך, הבקשה לביטול פסק השיקום נדחתה, וצפרירים חויבה לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיב.