בר"ע 1617/04

תקציר

בפסק הדין נקבע כי סעיף 13 לחוק המשכון מאפשר לחייב לפדות נכס משועבד על ידי קיום ההתחייבות לאחר מועד קיום המשכנתא, גם אם הסכם המשכנתא קובע אחרת. זכותו של החייב לעשות כן כפופה לתנאים מסוימים. במקרה זה, החייב והבנקים הסכימו כי החייב יוכל לפדות את הנכס בסכום מופחת, אך רק אם יעשה זאת עד למועד מסוים. מאחר שהחייב לא עמד בתנאי זה, הבנקים כבר לא היו מחויבים לסכום המופחת וכל חובו של החייב הגיע לפירעון. עוד קבע בית המשפט כי ניסיונו של החייב לפדות את הנכס בסיוע כספי של בנק אחר, בנק לאומי, לא נעשה בתום לב. הסיבה לכך היא שהחייב ובנק לאומי התקשרו בהסכם שמטרתו להרוויח מעסקה סיבובית, שתביא לכך שהנכס יימכר לצד שלישי במחיר גבוה יותר, תוך פיצול התמורה. פסק הדין מדגיש כי יש להתחשב גם בזכויותיהם של גורמים אחרים המעורבים בהליכי ההוצאה לפועל, כמו גם בצורך לעודד מציעים פוטנציאליים. לפיכך, הערעור לפדיון הנכס בעלות מופחתת נדחה. ההחלטה מתקבלת ללא הזמנת הוצאות, כך שכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.