ע"פ 1423/07

תקציר

בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים הורשע המערער באונס חברתו לשעבר. האירוע התרחש בלילה שבין 17 ל-18 במאי 2006, כאשר המערער הכניס את המתלוננת בכוח לביתו באיומי סכין ואנס אותה פעמיים. בית המשפט מצא את גרסתה של המתלוננת לאירועים אמינה, וציין את כנותה ואת עקביות עדותה. מנגד, בית המשפט מצא כי עדותו של המערער אינה אמתית. טענת המערער כי יחסי המין היו בהסכמה נדחתה, וטענתו כי המתלוננת בדתה את הסיפור בשל שנאתה של אמה אליו לא הייתה משכנעת. בית המשפט בחן את התנהגותה של המתלוננת, שלא זעקה לעזרה ולא נמלטה, אך מצא כי מעשיה עולים בקנה אחד עם מעשיה של נפגעת תקיפה מינית. עוד ציינה השופטת כי האיחור של המתלוננת בדיווח על האירוע הוא תכונה נפוצה בקרב נפגעי עבירות מין. כתוצאה מכך, הורשע המערער ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר בפועל ועוד 18 חודשי מאסר על תנאי, וחויב לשלם למתלונן פיצויים בסך 30,000 ₪. ערכאת הערעור דחתה את ערעורו של המערער על הרשעתו ועל גזר דינו ואישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, ללא כל סיבה להתערב בהערכות המהימנות של הערכאה הנמוכה יותר.