ע"א 2173/94

תקציר

בערעור שהגישה חברת Tele Event Ltd, נגד המשיבים ששידרו טורנירי טניס של ווימבלדון ללא רשות בישראל בין השנים 1989-1993, הפך בית המשפט העליון החלטה של ערכאה נמוכה יותר, ואישר את זכויות השידור הבלעדיות של Tele Event Ltd. בית המשפט קבע כי בעוד שאירועי ספורט כשלעצמם אינם יכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים, הפקה משודרת של אירועים כאלה כן זכאית ל"יצירה דרמטית" מוגנת על פי חוק זכויות יוצרים. החלטה זו דרשה שהשידור יכלול ביטוי אישי ומקוריות, ששניהם נפגשו בשידורי ווימבלדון בשל אלמנטים יצירתיים כמו זוויות מצלמה, שידורים חוזרים ותהליך ההפקה הכולל. בית המשפט אף שב והדגיש כי למרות שהמשיבים קלטו ושידרו שידורים כשידורי משנה באמצעות לוויין, פעולות אלה עדיין פוגעות בזכויות השידור הבלעדיות של Tele Event. בית המשפט מצא כי לטלה איוונט הייתה ציפייה לגיטימית להרוויח מזכויות השידור שנרכשו. בשל שידורם הבלתי מורשה של המשיבים, הם התעשרו שלא בצדק על חשבונה של Tele Event. חשוב לציין כי החלטה זו הדגישה כי גם אם Tele Event לא הייתה בעלת זכויות היוצרים העיקרית, הרישיון הבלעדי שלה איפשר לה לטעון להפרה כאשר בעל הזכויות המקורי צורף לתביעה. בית המשפט פסק הוצאות לטלה-איוונט, תוך קביעת תקדים קריטי בהקשר של זכויות שידור ואכיפה של זכויות רישוי לגיטימיות.