ע"מ 7655-04-09

תקציר

פסק הדין סובב סביב שתי סוגיות מרכזיות הנוגעות לפטור ממס לבני זוג בהקשר של דיני המס בישראל. ראשית, היא דנה בקביעתו של "בן זוג רשום" כמפורט בסעיף 64ב לפקודה, תוך הבהרת תפקידו של פקיד השומה במינוי בן זוג רשום והתנאים שבהם ניתן לקבוע קביעה זו. הסעיף מדגיש כי בחירת בן זוג רשום תקפה בדרך כלל לחמש שנים ויש להתבסס על הכנסתם החייבת של שני בני הזוג. היא מדגישה את חשיבות הפרשנות המחמירה בדיני המס ומציינת כי אין להחיל כל קביעה רטרואקטיבית אלא אם נאמר במפורש בפקודה. שנית, הסעיף בוחן את תחולת הפטורים ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה במקרים של חישובים מאוחדים של הכנסות בני זוג. מסקנתה היא כי הפטורים הם אישיים ותלויים באופי ההכנסה, ומחייבים קשר סיבתי ישיר בין הנכה לבין ייצור הכנסתו. לפיכך, אין להרחיב את הפטור של נכה לכיסוי הכנסתו של בן זוג רשום שאינו נכה בחישוב מאוחד. פסק הדין מקבל את עמדת המשיב בעניין זה, ומדגיש כי יש לשקול פטורים לפני איחוד הכנסות וכי אופי ההכנסה צריך לקבוע את מעמדה המיסויי. אשר על כן, מתקבל הערעור בדבר מעמדו של המערער כבן זוג רשום בשנות המס הרלוונטיות, אך נדחה לעניין החלת הפטור לפי סעיף 9(5) על הכנסותיו של בן הזוג. כל צד אחראי להוצאותיו המשפטיות, ופסק הדין יוגש לבאי כוחם של הצדדים.