ע"א 1086/06

תקציר

הערעור והערעור שכנגד נובעים מסכסוך בין בני זוג פרודים, הבעלים המשותפים של דירה הכפויה למכירה כפויה לפירעון חוב לבנק לאומי. נציג הבנק, עו"ד שרגא בודה, מונה ככונס הנכסים לניהול המכירה. בודה שכרה את שירותיו של רן וירניק, שמאי מקרקעין, כדי שיעריך את שווי הדירה. הערכת השווי של וירניק העריכה בחסר את הנכס בכך שלא בדקה אותו פיזית והסתמכה על נתונים שגויים. הדירה נמכרה במחיר נמוך משווי השוק שלה מבלי לאפשר לרוכשים לצפות בה, שכן הבעלים סירבו להיכנס. הבעלים תבעו את בודה ווירניק על רשלנות, אך בית משפט השלום בתל אביב דחה את תביעתם, תוך שהוא מייחס 100% אשם תורם לבעלים ומנתק את הקשר הסיבתי בין הערכת החסר למחיר המכירה. הבעלים ערערו וטענו כי יש להפחית או לשלול את אשמתם התורמת ואילו וירניק ובודה ערערו נגדית, וערערו על אחריותם. בית המשפט לערעורים הסכים עם הבעלים וקבע כי וירניק התרשל וחלה עליו חובת זהירות כלפיהם, וכי הערכת השווי שלו העריכה את הדירה באופן משמעותי. עוד נקבע כי בודה לא נשא באחריות שילוחית לרשלנותו של וירניק, שכן הוא היה קבלן עצמאי ולא סוכן. עם זאת, בית המשפט ייחס 70% אשם תורם לבעלים בגין שיבוש הליכי המכירה. פסק הדין דחה את הערעור שכנגד, ואישר כי בודה לא התרשל במילוי תפקידו. הבעלים קיבלו 30% מהנזקים המוכחים שלהם, בסך 30,000 דולר, יחד עם הוצאות משפטיות.