ת"צ 1310/09

תקציר

פסק הדין מאשר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית. המבקשים תבעו את ספקי הגז, בטענה כי מכלי הגז לא היו ריקים לחלוטין בעת החזרתם וכי הספקים הטעו ביודעין את הצרכנים וגרמו להם לשלם עבור גז שלא נצרך. בנוסף, טענו המבקשים כי הספקים מילאו את המכלים בחסר בשל בזבוז ומשקל טרה שגוי. המשיבים הכחישו את הטענות וטענו כי הטענה חסרת שחר וכי אין בידי המבקשים ראיות התומכות בטענותיהם. לאחר ניסיונות גישור כושלים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ספקי הגז יעניקו לצרכנים הזכאים שוברי הנחה בשווי 90 שקל, יודיעו להם על שאריות גז במיכלים ויישאו בהוצאות הנלוות. המבקשים ונציגיהם יקבלו 800,000 ₪ ו-510,000 ₪ בהתאמה. בית המשפט הורה לצדדים לנמק מדוע הסדר הפשרה אינו כולל מתן אפשרות לצרכנים למדוד ולשקול את הגז שנותר במיכלים. הצדדים הסבירו את הקשיים הלוגיסטיים והעלויות הכרוכות בכך. היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר הפשרה בטענה כי הוא אינו מיטיב עם הצרכנים וכי התשלומים למבקשים ולנציגיהם מופרזים. עם זאת, בית המשפט אישר את ההסדר, בהתחשב בסיכונים וביתרונות לשני הצדדים. היא מצאה את ההסכם ראוי, הוגן וסביר, ולטובת הצרכנים. בית המשפט קיבל גם את הגדרת קבוצת הצרכנים הזכאית ואת נקודות ההסדר העיקריות. היא קבעה את שכר המבקשים ונציגיהם על 468,000 ₪ ו-250,000 ₪, בהתאמה. פסק הדין אישר את הסכם הפשרה והורה על פרסומו בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט של המשיבים למשך 12 חודשים. בנוסף, תימסר הודעה בכתב לצרכנים בעת החלפה/התקנה של מיכל, והצדדים נדרשו לעמוד בתאריכים שסוכמו.