ת"א 68549-03-18

תקציר

הנתבעים היו אמורים לשלם לתובע דמי תיווך בשיעור של 1.5% משווי פרויקט נדל"ן, בחלוקה לשני חלקים. הראשונה, שעלותה 100,000 ש"ח, תשולם תוך 48 שעות מחתימת ההסכם עם בעלי הקרקע, והשנייה, יתרת האגרה, שתשולם לאחר קבלת אישור הוועדה המקומית להגדלת מספר הקומות ויחידות הדיור בפרויקט. הנתבעים לא שילמו את התשלום הראשון במועד וגם לא הודיעו לתובע כי הגיעו להסכם עם בעלי הקרקע. הנתבעים טוענים כי בישיבה שהתקיימה שלושה חודשים לאחר חתימת ההסכם הסכימו הצדדים לדחות את התשלום הראשון עד לאחר קבלת אישור הוועדה המקומית. השופט פסק לטובת התובע. הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו את התשלום הראשון במועד ולא הודיעו לתובע על ההסכם. השופטת לא מצאה כל ראיה להסכמה לדחיית התשלום וציינה כי הנתבעים לא הציגו כל ראיה בכתב להסכם כזה. יתר על כן, לא היה כל היגיון כלכלי מאחורי הסכמתו הנטענת של התובע לדחות את התשלום, שכן הדבר היה לרעתו והסכם התיווך כבר הביא בחשבון את הסיכון שרשויות התכנון לא יאשרו את הפרויקט הגדול יותר. לפיכך קבעה השופטת כי על הנתבעים לשלם לתובע 100,000 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד מועד התשלום. בנוסף, קבעה השופטת כי על הנתבעים לשלם לתובע פיצוי מוסכם כאמור בחוזה, אך הפחיתה אותו מ-50,000 דולר ל-20,000 דולר (או כ-72,400 ש"ח) מאחר והוא אינו מידתי ביחס לנזק שנגרם בגין ההפרה הספציפית של אי תשלום התשלום הראשון בלבד. כמו כן הורה השופט לנתבעים לכסות את שכר טרחת עורך דינו של התובע, שנקבע על 35,000 ש"ח, והוצאות משפט נוספות, שנקבעו על 5,000 ש"ח. השופט ציין כי סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יצטברו ביניהם הפרשי ריבית והצמדה.