ע"פ 40565-04-13

תקציר

אדם, המכונה המערער, נשפט והורשע בבית משפט קמא בתקיפה פשוטה, הפרת צו בית משפט ותקיפת בן זוג. האירועים המדוברים התרחשו ביום 18.12.2009, אז תקף לכאורה המערער את המתלוננת, בת זוגו לשעבר ומעסיקה. בית משפט קמא, בהרכב השופטת מ' ברק-נבו, הרשיע את המערער על סמך עדותם המהימנה של המתלוננת ומעסיקה, וגזר עליו חמישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי בסך 1,500 ₪ לכל מתלונן. ערעורו של פסק דין זה, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, נדחה על ידי ערכאת הערעור. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו המדוקדקת של בית משפט קמא את הראיות ואת מהימנות העדים, שעמדו בבסיס פסק הדין. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו היסודיים והמנומקים היטב של בית משפט קמא, אשר התבססו הן על התרשמותם של העדים והן על היגיון הסיטואציה. טענת המערער כי רק עבר בשטח נדחתה, ובית המשפט קיבל את מסקנתו של בית משפט קמא כי התכוון לפגוש את המתלוננת. בית המשפט אף אישר את קביעתו של בית משפט קמא כי גרסתו של המערער לאירועים אינה אמינה, בפרט שלא הביא את עד האליבי לכאורה. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים הסכים כי הסתירות בעדותה של המתלוננת, בכל הנוגע לניואנסים כגון מספר האגרופים שהושלכו ומשיכת הבגדים, אינן מהוות עילה מספקת להתערב בממצאי המהימנות. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת בדבר היעדר הוכחת נזקים, וקיבל את הצדקת בית משפט קמא לפסוק פיצוי סמלי למתלוננים. בסופו של דבר, פסק בית המשפט לטובת הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט קמא, ולא מצא עילה להתערב. המערער הוזהר כדין ונמסר לו על פסק הדין, שכלל צו שירות מוגדר.