ערר 26/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לתוכנית להרחבת מסילת הרכבת חיפה-נהריה באמצעות הכפלת המסילה הקיימת וביצוע שיפורים בה. הערר על התוכנית הוגש על ידי חברת מאץ' הישראלית השבדית, שאדמותיה היו אמורות להיות מושפעות מהשינויים, וטענה כי התוכנית אינה שלמה, מפלה ופוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות הקניין שלהם. המשיבים היו רכבת ישראל בע"מ, הוועדה המחוזית לבינוי ופיתוח מחוז צפון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה. פסק הדין משרטט תחילה את עובדות המקרה, לרבות ייעודה והשפעותיה של התכנית, ואת טענות המערערים ביחס למקרקעיהם. לאחר מכן היא מתייחסת לכל אחת מטענות המערער בתורה, אינה מוצאת בהן כל הצדקה ותחת זאת מוצאת טעם רב בטיעוני המשיבים. בפסק הדין נקבע כי קביעת קווי בנייה שונים לחלקות קרקע שונות בבעלות המערערת נעשתה על בסיס שיקולים ענייניים ותכניות מאושרות, ולא הייתה מפלה או שרירותית. עוד נקבע כי התכנית אינה שלמה, וכי אי הכללת הוראות לייעוד השטחים שבהם יבוטל המסילה הקיימת מוצדקת. יתר על כן, פסק הדין קובע כי הימנעותה של התכנית מהטלת עלויות פתרון אקוסטי על חברת הרכבת בגין מבנים עתידיים שיוקמו בסמוך היא סבירה, שכן פתרונות אלה מוטלים בדרך כלל על יזמי אותם בניינים. לבסוף, פסק הדין קובע כי התכנית אינה פוגעת באופן בלתי סביר או בלתי מידתי בזכות הקניין של המערערת, במיוחד בהתחשב באינטרס המרכזי של הציבור בתכנית, ובמיעוטה של הפגיעה שנגרמה למערער. בקשת חברת הרכבת להוצאות משפט בגין ביטול מועד דיון קודם על ידי המערערת נדחית, והערר נדחה, בכפוף לשני תיקונים בתכנית בדבר פינוי שטח המסילה שבוטלה.