ערר 8005-02-23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה להארכת מועד להגשת ערר על שומת היטל השבחה. על פי החוק הרלוונטי, עררים כאלה צריכים להיעשות בתוך 45 יום מיום מסירת השומה לחייב, אולם ליו"ר ועדת הערר שיקול דעת להאריך מועד זה מטעמים מיוחדים. הבקשה להארכת המועד במקרה זה נעשתה באופן משמעותי לאחר תום המועד המקורי, והיו"ר לא מצא נימוקים מיוחדים המצדיקים הארכה. בהגיעו להחלטה זו שקל היו"ר את משך השיהוי, את סיכויי הערעור ואת אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד. טענת המבקשים כי משרד עורכי הדין שלהם לא יידע אותם על השומה לא נחשבה לסיבה תקפה, וגם לא טעויות בשומה שהמבקש ביקש לערער עליהן. ככלל, הדגיש היו"ר את חשיבות העמידה בלוחות הזמנים לניהול יעיל של ההליכים ואת עקרונות היציבות, הוודאות והשוויון בין הנישומים. בהיעדר נימוק משכנע לשיהוי, נדחתה הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור.